יום רביעי, 24 בפברואר 2010

ג'וחא, הרשלה וחכמי חלם

שלום לילדי כיתות ב'1, ב'2, ב'3 ו-ב'4,
בירצוני להמליץ לכם ליקרוא את הסיפורים ג'וחא, הרשלה וחכמי חלם כי הם סיפורים מצחיקים.
מה שמצחיק בסיפור הרשלה זה מה שאבו של הרשלה עשה.
המצחיק בסיפור ג'וחא זה שג'וחא שאל שאלות שיש להם 2 תשובות - ובעצם אמר : שאלה שיודעים שיספרו לאלה שלא יודעים ובעצם אף אחד לא באמת ידע. המצחיק בסיפור חכמי חלם (אנשי החלם והכעחים) זה : שאי אפשר לישמור את החורים כי חורים זה אוויר.
ולכולם יש מוסר השכל.
מוסר ההשכל של חכמי חלם (אנשי החלם והכעחים) זה : שלא תאמינו לכל דבר שאומרים לכם כי יקראו לכם בסוף "פתי מאמין" או "פתי מאמינה".
מוסר ההשכל של הסיפור הרשלה שלא לפחד שצריך לישאול את השאלה המתאימה בזמן המתאים ולא לישאול אחרי שמביאים כי יכול ליהיות משהו טיפשי.
מוסר ההשכל של הרשלה הוא : שצריך לענות תשובות מלאות כי יש שאלות שיש להם 2 תשובות.

ג'וחא הוא איש נחמד וטיפש ומספרים עליו הרבה בדיחות.
הסיפורים מרתקים ומצחיקים מקווה שתיקראו תיהנו ותגיבו לי.

יום חמישי, 18 בפברואר 2010

מעשה בירח שאינו זורח

































































חכמי חלם היו אנשים טיפשים הם נותנים רעיונות טיפשיים ואומרים שהם "חכמים בלילה".
איש מחכמי חלם נפל לבור בלילה חשוך.
כל חכמי חלם לא ידעו מה לעשות יש ימים עם ירח מלא ויש לילות שהירח לא בשמים והכל חשוך.
קם "חכם" אחד ואמר "צריך ליתפוס את הירח ולשים ולשים אותו בשמים בלילה חשוך.
כולם שאלו בפה אחד "איך"? הוא ענה להם "נשים דלי מלא מים בליל ירח מלא וכשניראה את הירח בדלי ניסגור את הדלי.
אמרו כולם : "רעיון מעולה"
והם עשו זאת.
בליל ירח מלא שמו דלי מלא מים הם ראו את הירח בתוך הדלי הם סגרו וקשרו את הדלי.
מוסר ההשכל הוא : שצריך לחשוב על פתרון הגיוני ולא לעשות רעיון טיפשי.
הפתרון הוא :
1. לשים מנורות
2. לשים נרות
3. לתקן את הבור.
מה שמצחיק בסיפור זה שהם לא תפסו את הירח הם תפסו את ההישתקפות שלו.

ג'וחא נואם במסגד





























































ג'וחא הוא איש טיפש, הוא ערבי והוא נואם במסגד.
על ג'וחא יש בדיחות והוא דמות מספרים.
יום 1 שג'וחא נאם במסגד הוא שאל "האם אתם יודעים מה אני רוצה להגיד לכם"? והם ענו "לא".
שבוע למחרת הוא שאל את אותה השאלה והם ענו לו "כן" הוא אמר "עם אתם יו
דעים אז למה לספר לכם"?
שבוע למחרת הוא שאל את אותה השאלה וחצי ענו לו "כן" וחצי ענו לו "לא" והוא אמר "אלה שיודעים שיספרו לאלה שלא יודעים".
מוסר ההשכל הוא : שצריך לענות תשובות מלאות כי יש שאלות שיש להם 2 תשובות.
המצחיק בסיפור זה שג'וחא שאל
שאלות שיש להם 2 תשובות - ובעצם אמר : שאלה שיודעים שיספרו לאלה שלא יודעים ובעצם אף אחד לא באמת ידע.

יום רביעי, 17 בפברואר 2010

חוויה (הכנת עפיפונים)


































































ביום שישי (12.2.10) אני והכיתה שלי הכנו עפיפונים, המדריך שלנו היה אילן (אבא של גילעד).
בהתחלה הוא חילק לנו מקלות ארוכים מחוברים, עשינו להם מיסגרת עם חוט, שמנו נייר מיוחד בצבע חום, והידבקנו אותו לעפיפון קישטנו אותו, אילן חיבר לנו חוט קצר, ירדנו למטה וחניתה חיברה לנו חוט ארוך מאוד והעפנו את העפיפונים לשמיים.
יש חלק שמצאו מקלות וגילגלו את החוט על המקל כדי שלא יהיה קשרים וגם החוט היה ארוך מאוד.

יום שני, 15 בפברואר 2010

תיאור דמות של הרשלה + סיפור עליו
















הדמות (מין): בן
שמו: הרשלה
נולד ב-אפשהו בפולין


הרשלה הוא איש עני.
הוא יהודי.
בצהרים הוא הלך למסעדה.
הייתה שם מלצרית, המלצרית ראתה שהוא איש עני אז לא היה לה כלום להבי לו.
הרשלה צעק "אם לא תביאי לי אוכל אעשה כמו שאבי עשה" המלצרית רצה והביאה לו אוכל (עוף ומרק).
הוא סיים לאכל והמלצרית שאלה "מה אביך עשה?" הרשלה צחק ואמר "שאבי היה רעב ולא מצה אוכל הוא הלך ושכב לישון רעב".
מה שמצחיק בסיפור זה מה שאבו של הרשלה עשה.
אני לומד מהסיפור (מוסר השכל של הסיפור) לא לפחד שצריך לישאול את השאלה המתאימה בזמן המתאים ולא לישאול אחרי שמביאים כי יכול ליהיות משהו טיפשי.

יום שני, 8 בפברואר 2010

רפלקציה -למה צריך תגובות





















רפלקציה = תגובות.
צריך להגיב בבלוג כי זה כיף שמגיבים לך ואתה מגיב חזרה.
התגובות לא חייבות להיות תמיד חיוביות כגון:מעירים לפעמים על שגיאות כתיב, מתקנים אותנו, ויכולים להביעה דעה אחרת.
אני מרגיש שמח שמישהו מגיב לי בבלוג.
אני אוהב להגיב לילדים אחרים בבלוג כי אחר כך הם מגיבים לי בחזרה (לפעמים)וזה כיף אני שמח שאני מקבל תגובות
והם שמחים שאנחנו מחזירים להם תגובות.

אימא שלי















אימא שלי בהריון, יש לה בת, היא יולדת עוד 4 חודשים.
זה יהיה לי כיף כי אני ההיה סנדוויץ' אנחנו נהיה 5 אנשים במשפחה.

יום שישי, 5 בפברואר 2010

לנקום או לא לנקום?


























דוני וקוני הלכו לים.
הם עשו פיקניק.
הם רבו מי יפנה את הזבל.
הם הלכו מכות וקיללו אחד את השני (אלימות פיזית ואלימות מילולית)
הם רבו ורבו ורבו עד שלא היה להם יותר כוח.
הם נרדמו שעה וחצי כשהם התעוררו הם ראו שהזבל עדיין שם.
הם הלכו שוב מכות וקיללו אחד את השני (אלימות פיזית ואלימות מילולית) וניגמר להם הכוח והם נרדמו לעוד שעה וחצי.
הם יתעוררו ולא רבו יותר אחד מהם חשב אם לנקום או לא לנקום?ואמר "אני אותר לך אני יפנה את הזבל וסליחה".
הוא פינה את הזבל והם חזרו הביתה.

יום רביעי, 3 בפברואר 2010

טיול לנחל אלכסנדר



































אתמול (2.2.10) הכיתה הלכנו לטיול שנתי לנחל אלכסנדר.
יצאנו ב-08:07 דקות והגענו ב-09:51.
אכלנו ארוחת בוקר (ארוחת 10) ונישנשנו גם ממתקים.
למדנו על צבי ים וראינו צבי ים.
ראינו צבי ים גדולים וצב ים אחד קטן מאד היה צבת ים ענקית בלי 2 ידיים רק עם 2 רגליים.
נסענו עוד באוטובוס לים התיכן וראינו איך נחל אלכסנד זורם לים התיכון.
הלכנו הרבה בחול ואני ועוד כמה ילדים מהכיתה אספנו צדפים.
אבא שלי הביא לי ולשגיא צדף גדול כי אני ושגיא הינו ביחד באוסף.
אני אספתי חלוק נחל ואבא שלי מצא חלוק נחל בצורת תינוק בבטן.
אני נהנתי מאד וחבל שזה לא יקרא עוד פעם עם כל הכיתה כי אפשר ללכת לבד.